<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"י ח"ד</h1>
<h2>דף עז:</h2>
מכר קרון לא מכר פרדות פרדו' לא מכר קרון ולא אמרי' הדמים מודיעין וה"מ כשאין אדוקין אבל אדוקין מכר זה וזה ובשוכ' שכר פרדות ומה שכתבתי כי אדוקין קנה הכל פירש הראב"ד הרי הן לקוחין כתנור וכירים לבית בתרא. מכר צמד לא מכר בקר מכר בקר לא מכר צמד אפילו באתרא דאיכא מיעוטא או פלגא דקרו לבקר צמד בתר'. מכר חמור לא מכר כליו כגו' שק ודסקיא למשוי או למרכבת נשים בין אדוקים עליו בין אינן אדוקים עליו אבל אוכף ומרדעת מכור בין אדוקי' עליו בין אינן אדוקים וכתב הרמב"ם ז"ל פכ"ז במכירה מכר חמור מכר מרדעת ואוכף אעפ"י שאינן עליו ולא מכר שק ולא מרכבת נשים ואפי' היו עליו בשעת המכר ואין הדמים ראיה שאם טעה בכדי שהדעת נוטה יש לו אונאה או ביטול מקח כדי' של מוכר ולוקח. ואם טעה בכדי שאין הדעת נוטה לא בטל המקח שזה מתנה נתן לו אין לו אלא החמור בלא שקים וכן בכל כיוצא בזה ואין מביאין ראיה מן הדמי' מכר עול מכר פרה פרה לא מכר עול ואין הדמי' ראיה בכל הדברי' אלו. ויש מי שכת' דאוכף ומרדעת כשאין אדוקי' עליו לא קנה וראשון עיקר וכן כתב הרמב"ן והרשב"א. ואם אמר ליה חמורך זה אם קנה כלים שעליו נחלקו בו הפוסקים בתרא. מוכר חמור או פרה סתם לא מכר בנה ולא אמר מניקה אלא לחלבה ואם אין לה חלב הוי מקח טעות חמורה מניק' מכר בנה כי אין תועלת בחלבה בתרא וברשב"ם.
